הקשר בין חסרים תזונתיים למצבים פסיכיאטריים

מאת: שירי מזור
 
מעטים הם הרופאים בתחום הפסיכיאטריה מתייחסים לקשר בין תסמונות נפשיות וחסרים תזונתיים, אף על פי שקיימים מחקרים רבים המוכיחים קשר בין השניים. כנראה שלא רחוק היום בו רופאים המטפלים בדיכאון או הפרעות חרדה ישלבו בתוכנית הטיפול שלהם גם טיפול תזונתי. לשם כך יצטרכו סביר להניח קצת עזרה מנטורופתים או תזונאים.
 
הפרעות נפשיות, כגון דיכאון חרדה או כל תופעות פסיכיאטריות אחרות שכיחות יותר בקרב נשים. לפיכך ניתן לראות מספרים גבוהים פי כמה מאשר אצל גברים. קיים חשד אצל רופאים אחדים כדוגמת ד"ר מיקי בלוך שטען בהרצאתו לאחרונה כי כל טיפול - בין אם זה הורמונאלי, פסיכיאטרי או פסיכולוגי - אמנם יכול לעזור אך אינו יהיה שלם ללא ליווי תזונתי. ע"פ אותה הרצאה שהתקיימה השנה במסגרת תזונת נשים במעגל החיים ניתן להסיק כי רוב ניצני המחקרים עוסקים וימשיכו לעסוק יותר בתופעות נפשיות כגון דיכאון, חרדה או PMS (תסמונות קדם ווסתיות) ופחות במצבי פסיכוזה. כנראה מהסיבה שבתחומים הללו תוצאות המחקרים עלו יפה.

כיצד התזונה משפיעה על בריאות נפשית?

ישנם 3 מנגנונים:
1. תיקון של חסר תזונתי קיים - למשל נשים הרות צריכות יותר ויטמין C או חומצה פולית – עד 70% יותר. אם קיים מצב של חסר קיצוני לעומת  מצבי חסר יחסי ולא קיצוני יש השפעה על מצב הרוח ומצבים נפשיים.
2. תיקון חסר הנובע מדרישות מטאבוליות גבוהות - למשל חרדה כרונית או דיכאון ממושך ישחוק יותר רכיבים חיוניים ומרכיבים תזונתיים.
3. שיפור יעילות של תרופות – קיימות תרופות שפועלות פחות טוב אם יש חסרים תזונתיים. בעיקר תרופות מסוג SSRI - אלו הן  תרופות מדור חדש הנוגדות דיכאון ע"י משחק עם רמות הסרוטונין (נוירוטרנסמיטר –מוליך עצבי בעל השפעה ותפקיד חשוב במערכת העצבים וקשור לכל מגוון מצבי הרוח החל במצב רוח מרומם וכלה בדיכאון).

חומצות שומן חיוניות והקשר לדיכאון
אומגה 3 ממקור של דגים או ממקור צמחי משתייכת למערכת העצבים המרכזית. מבחינה פזיולוגית ידוע כי המבברנות של התאים במערכת העצבים מורכבות, בין היתר, מחומצות שומן היוצרות ניורוטרנסמיטורים באותה מערכת.  חשיבותה של חומצת שומן זו עלתה בשנים האחרונות כמו גם עליית היחס בין אומגה 3 ל- אומגה 6 . התזונה במאה השנים האחרונות שינתה את היחס בין שתי חומצות שומן אלו ונכון להיום היחס עומד 1:25 לעומת 1:1, כאמור, במאה הקודמת. חוקרים רבים מנסים להוכיח קשר בין תזונה ענייה באומגה 3 ובין עלייה בדיכאון בקרב צעירים והם אכן מצליחים להוכיח זאת. כך למשל, עולה מן מחקר שנעשה בארץ על ידי המרכז לבריאות הנפש באר שבע ואוניברסיטת בן גוריון וע"פ המחקר חומצת השומן מסוג אומגה 3 סייע ליותר מ 50% מהנבדקים. זוהי תוצאה מעודדת שכן ניתן יהיה להשתמש בנתונים אלו ולטפל בילדים ובני נוער במקום תרופות.

דיכאון שלאחר לידה
באותו קשר, אמנם בדיכאון שלאחר לידה, ניתן לראות בבירור שבמדינות שצריכת הדגים בהן גבוהה, פוחת משך הדיכאון שלאחר לידה וכי בבדיקה נמצאו יחסים תקינים בין  אומגה 3 לאומגה 6. אמנם רוב המחקרים שבדקו לא הראו תוצאות חיוביות וכי אין אינדיקציה לטפל באומגה 3 לדיכאון שלאחר לידה, נמצאה יעילות כמניעה וכי האפקטיביות בזמן ההריון היא זו שתשנה את התמונה לחיוב. במחקר שנערך בבריטניה על 11.721 נשים ומסקנותיו היו שצריכה של אומגה 3 בטרימסטר השלישי יביא לפחות מיקרי דיכאון במהלך הריון ועד כ- 8 חודשיים לאחר הילדה.

מחלות בי פולאריות וסכיזופרניה
התמונה משתנה במחלות בי פולאריות או בעברית הפרעה דו קוטבית הידועה כמאניה דפרסיה והיא מחלת נפש קשה בה סובלים החולים מהתקפי דיכאון קשים. ולסירוגין מהתקפי מאניה (אופוריה מוחלטת) בניגוד להפרעות חד קוטביות, מצב זה מבלבל את המטופלים ובד"כ מצריך אשפוז. ע"פ מחקרים אין יעילות מוכחת וגם בתופעות סכיזופרניות אין יעילות לתוסף (keck 2006 ) בטיפול עם חומצות שומן.

אלצהיימר
הממצאים לחולי אלצההימר אינם עקביים. קיים שיפור קל  אך הנושא מחייב עוד ועוד בדיקות ומחקרים.

ויטמין B12 וחומצה פולית (B9)
מחסור בויטמין B12 גורם לתופעות נפשיות.
תפקידיו של הויטמין ידועים מזה זמן רב לכל העוסק בתחום: החל מויסות מצב הרוח עד ליצירת נוירוטרנסמיטורים כגון סרוטונין. סרוטונין ברמות נמוכות יאפיין ליקוי במצבי הרוח ועלול לגרום למצבי דיכאון ואי שליטה במצבי הרוח.
עוד נמצא בקרב חולים במצבי דיכאון רמות נמוכות של ויטמין B9 וחוסר יעילות של טיפול תרופתי. ככל הנראה הם אינם מגיבים לטיפול התרופתי כתוצאה ממחסור בויטמין B9 .
מחקר פרספקטיבי  שפורסם בשנת 2003 בכתב העת הרפואי BMC Psychiatry, ובו השתתפו 115 חולים שסבלו מדיכאון, הראה שככל שרמת ויטמין B12 הייתה גבוהה יותר, כך תוצאות הטיפול הפסיכיאטרי היו טובות יותר.

בנוסף, ובאותו הקשר עודף בהומוציסטאין (חומצת אמינו המשמשת ליצירת רקמות חיבור, עודף ממנה קשור לשורה של מחלות ביניהן גם דיכאון) יכול להתבטא במספר אופנים, כגון הפרעה ביצור B12 ולכן פגיעה ישירה במצב רוח וקוגניציה, ויצירת חלבונים חשובים כגון קטכולאמינים (שם כולל לקבוצת חומרים המווסתים אדרנלין, נוראדרנלין ודופמין ופועלים כמעבירים עצביים ובתגובה למצבי לחץ) , וכן גם ירידה בחומרים אנטיאוקסידטיביים (בעברית נוגדי חמצון\ נוגדי רדיקלים חופשיים, הם חומרים שונים מהמזון כגון ויטמינים, מינרלים פיטוכימיקלים הנמצאים בפירות וירקות המונעים נזק ומצליחים לתקן תאים בגוף שנפגמו) , פגיעה בכלי דם, קרישתיות ועוד.

PMS
תסמונות קדם ווסתיות הן נושא מורכב מכדי להרחיב עליו במאמר זה, הוא מחייב התייחסות שכן 50%-75% מן הנשים סובלות מסוג אחד או יותר של תסמונות קדם ווסתית (ישנם 4 סוגים  וברובם בולטים תופעות של חוסר יציבות רגשית, חרדות או דיכאון).
בהיבט הנפשי נעשה מחקר גדול הבוחן תוספי מזון והרגלי אכילה והביא את המסקנות הבאות:
הוספת קלציום (סידן) – נמצא במחקר כי הוספת 1200 מ"ג סידן ליום שיפר באופן משמעותי את תסמיני התופעה (מול אינבו).
הוספת מגנזיום – הוספת 200 מ"ג מגנזיום הוריד באופן משמעותי בעיקר את התסמינים הגופניים. יתכן וניתן להעלות את רמת המגנזיום גם דרך קיצוץ צריכה של אלכוהול, מלח וקפאין.
העלאת כמות הפחמימות המורכבות בצריכת האישה בשבוע שלפני הווסת נמצא כיעיל בשליש מהנשים להורדת תסמינים נפשיים.

לסיכום:
המרכיבים החיוניים שנמצאו בקורולציה לדיכאון היו ויטמין B12 ו- B9 וכן אומגה 3 (בעיקר היחסים שבין אומגה 3 לאומגה 6) וכי יש לרכיבים אלו מקום מכובד בארסנל הטיפול בדיכאון, דיכאון לאחר לידה וכן בתסמונות קדם ויסתיות אף על פי שלא היה קשר מובהק.

לאתר של שירי מזור

התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.